תל יודפת - נופים והיסטוריה גם יחד

ממקום החניה תראה לכם יודפת כגבעה חשופה בלבד, אך העולים בשביל יגלו את הנופים המרהיבים, שרידי הישוב האמיץ ואת בית הבד הממוקם בתוך מערה! - מומלץ!

מבנה הטיול: ההליכה באתר בעקבות סימון – לבן שחור לבן – המקיף את האתר.
בקיצור תיהנו מ: נופים נהדרים, מערה ובה בית בד מלפני 2000 שנה!, המון בורות לאגירת מים, קסם של טיול קצר ונהדר.
כיף לילדים: בהחלט, תנו להם למצוא את בית הבד וליהנות מנוף.
סוג טיול: קצר – כשעה – מעגלי – לכולם. מומלץ. 

חינם - גן לאומי יודפת העתיקה נגיש ופתוח ללא שעות פעילות וללא דמי כניסה נכון לינואר 2015. הוכרזה תכנית לפיתוח הגן הלאומי כך שהמצב יכול להשתנות בעתיד. רצוי להתעדכן באתר רשות הטבע והגנים.

האתר מונגש בחלקו.

כיצד מגיעים: 

לבאים בכביש 77, בצומת המוביל פונים שמאלה ולאחר כחצי ק"מ בצומת יפתחאל פונים ימינה לכביש 7914 שהופך לאחר מכן לכביש 784. כק"מ ומחצה לאחר שעוברים את הכפר כוכב אבו אל היג'א פונים ימינה לכביש 7955 (לעבר יודפת הררית ואבטליון).

ממשיכים על כביש 7955 עד לפניה ליישוב יודפת. פונים אליה, ואז מיד לאחר כ- 100 מטר יש פנייה שמאלה (עם שלט) לתל יודפת. הדרך סלולה, היצמדו לימין כל הזמן, הדרך מביאה אותכם ישר למגרש החניה שלמרגלות תל יודפת .

ניתן להגיע לכיוון יודפת גם בפניה מזרחה מצומת אבלים אשר על כביש 70.

waze: תל יודפת

- התמונות הכתבה צולמו בחורף ועל כן הכל ירוק בקיץ בגוונים נהפכים לחומים אך הנוף נשאר מרשים ויפהפה.

יוטפת העתיקה

נעלה לבקר בשרידי ישוב יהודי עוד מתקופת החשמונאים ( 2300 שנה לערך). השם המקורי היה יוטפת אך עם השנים השתנה בכתבים ליודפת.

יודפת הייתה ממוקמת על ראש הר כאשר מתחתיה עמקים בהם זורם נחל יודפת, היא היתה מבודדת  רק מצפון הייתה גישה אליה.

עיר יהודית בגליל

שרידי העיר יודפת - דמינו את הבתים מול העמק - את השבת נכנסת לישוב...

מקווה טהרה לרחצה בעיר יודפת העתיקה

על פי הממצאים שנמצאו בחפירות התגלתה כמות גדולה של נולים – משקולות קטנות שניו משמשות לטווית צמר ואיתם שקתות גדולות להשקיית צאן המפוזרות במתחם – מסיקים מכך שתושבי יודפת היו מתפרנסים מטווית צמר בכמות תעשיתית.

באזור היו כפרים יהודים נוספים אשר יודפת הייתה עיר המרכזית של האזור, ידועה כי האזור נהנה משפע, בקירות על מבני יודפת החברים מצאו קירות טיח מצוירים כנהוג בבתי עשירים בתקופה ההיא.

בטיול בתל יודפת שימו לב לשרידי מקווה הטהרה עם המדרגות, לבורות המים והאחסון הרבים באתר וכמובן למערת בית הבד המקסימה.

מערת בית הבד

פתח הכניסה למערת בית הבד!!

מסתתרים מהקור ( שהיה כשביקרנו..) במערת הבית הבד ביודפת 

בתוך מערה טבעית מיקמו אנשי יודפת את בית הבד שלהם ויצרו שמן זית נהדר. הסתכלו בתרשים המצורף וזהוא את חלקי בית הבד המוטלים במקום – תארו את אבת אבותינו לפני 2000 שנה סוחטים את השמן ומכינים ארוחות נהדרות יחד עם כל המשפחה. בית-הבד הזה היה עסק פרטי, שכנראה היה בבעלות המשפחה שאת שרידי ביתה מוצאים מעל המערה, בבית מוצאים מקווה טהרה (שנשמר תקין), וזה מעלה את הסברה שבבית-הבד הזה היו טובלים לפני הפקת השמן על-מנת לייצר שמן בטוהרה (שמן כתית) כך שיוכל לשמש בפולחן בית המקדש. השמן הכתית הטהור היה שמן שיצא מהעקלים עוד לפני שהפעילו עליהם את הלחץ במשקולות.

חבל שהשקט והשפע ממנו נהנה הישוב יודפת  נקטע ונחרב במלחמה גדולה ונוראית - המרד הגדול.

המלחמה הגדולה

מערות שבהן הסתתרו יהודי יודפת הנרדפים

לפני כ2100 שנה הגיעה האימפריה הרומאית וגזלה את ישראל מידי החשמונאים.
חלק מהשליטים \קיסרים הרומאים הגנו על היהודים ומסורת אבותם,
וחלק מהקיסרים ניסו להכחיד את הדת היהודית ומנהגיה.
בעקבות סכסוכים אלו  פרוץ המרד הגדול של העם היהודי נגד האימפריה הרומאית, מרד שהתפשט כאש בשדה קוצים מקיסריה לגליל ולירושלים בתגובה למרד של העם היהודי בהגנת מסורת ואמונת אבותיו שלחו הרומאים צבא גדול לדכא את ההתנגדות בישראל.

המרד הגדול

הכנות למרד - באותם ימים אסור היה על הישובים באימפריה הרומית להקים חומה – ישוב שהקים חומה היה זה כהכרזת מרד, הכפרים והערים החקלאים בגליל הקימו חומות ואגרו נשק והתכוננו לקרבות עם הלגיונות הצבא הרומאי האדיר שהגיע לארץ.
צבא שהיה ידוע בחוזקו כמפלצת שלא ניתן היה להכניעה.

כאשר נחתו התבאות הרומים המיומנים בארץ ראו הישובים היהודים את כוחות  ורבים מהישובים נכנעו ללא קרב, פתחו את שערי העיר בפני הצבא ובכך ניצלו. כדוגמת העיר טבריה, ציפורי, בית שערים ועוד רבים אחרים.

יודפת כנגד כל הסיכויים

אנשי יודפת ובראשם, מנהיג המרד בגליל, ראש הצבא היהודי " יוסף בן-מתתיהו ". האיש שביצר את יודפת וקבע את בה את מפקדתו. נכנסים למלחמה עם הרומאים.

מדוע מרדו אנשי יודפת?

חלק מהיהודים בארץ היו בעל דעות קיצוניות. הם טענו בלהט שמוטב למות ולא לחיות תחת עולם של זרים. יהודים רבים מהאזור באו לעזור ליודפת במרד. הרומאים ניהלו עליה קרב קשה במשך 47 יום עד שהצליחו לפרוץ לעיר.

תיאור הקרבות של יודפת מובא בהרחבה בספר" מלחמות היהודים ברומאים"  שכתב "יוסף בן מתתיהו " לפני כ2000 שנה לאחר המרד חורבן ירושלים בעקבותיו.

בספר "מלחמת היהודים ברומאים" מתואר הקרב האחרון בין הרומאים לאנשי יודפת ובין היתר את סיפור הגבורה של האחים פיליפוס ונטירא אנשי כפר רומא שקופצים מהחומה אל חיילי הלגיון ומכים בהם עד שהם נהרגים ועל אלעזר בן שמי שקופץ אל הרומאים עם אבן גדולה שובר את מנפץ החומות שלהם ונהרג מראשי החיצים שמופנים אליו....

בסופו של הקרב בו הובסו אנשי יוטבת, פורצים הרומאים את חומות העיר, ומתקדמים בקרב מבית לבית במהלכו הם בוזזים, שורפים, והורגים. יוספוס כותב שנהרגו בקרב יודפת 40,000 יהודים. זה לא הגיוני שכמות כזו של אנשים נכנסו במקום כל-כך קטן, אך ייתכן שמדובר גם על ההרוגים שבסביבות יודפת.

גורל המוות

יוסף בן-מתתיהו מפקד המורדים, מתחבא עם 39 אנשים במערה. לפני שהרומאים מגלים אותם הם מחליטים להתאבד, יוסף מנסה לשכנע אותם שאין זה נכון להתאבד בנסיבות האלו, אך נכשל בכך. הוא כן מצליח למנוע מהם להרוג אותו.
הוא משכנע את האנשים להוציא זה את זה להורג בהטלת גורלות, מתוך אמונה שאלוהים יעזור לו, ובאמת הוא נשאר אחרון עם עוד אדם אחד.

ואז ....  יוסף בן מתתיהו, מפקד הצבא היהודי הגליל !  מסגיר את עצמו לידי הרומאים על מנת לזכות בחייו.
(תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ג', פרק ח').

בגידה או הישרדות?

יוסף בן-מתתיהו נפגש עם הקיסר והוא מציע לו להתלוות לצבא הרומאי בהמשך מסע מלחמתו בארץ. לאחר סיום המלחמה הנוראית בה הושמד היישוב היהודי ברחבי יהודה ונשרף בית המקדש בירושלים לאחר כ 1000 שנות פולחן...
עובר יוסף בן מתתיהו לרומא ונהפך להיסטוריון של הקיסר הרומי, והוא נודע בשמו הרומי בתור יוספוס פלביוס, ההיסטוריון הרשמי של המלחמה בין היהודים לרומאים.
הוא כותב כמה ספרים אחד מהם "מלחמת היהודים ברומאים" בו הוא מתאר בפרוטרוט את המלחמה בארץ והחורבן הגדול. בעזרת ספר זה מזהים החוקרים את הישובים והמאורעות בשטח. במבחן ההיסטוריה יוספוס פלאביוס השאיר אחריו נכס אדיר, אוצר היסטורי לדורות הבאים אך באותם ימים אין ספק שלאנשי המרד ולישוב היהודי כולו, לראות את מפקדם משתף פעולה עם הרומאים היה מחזה קשה ונפילת רוח.

חודש לאחר נפילת העיר יודפת נפלה גם העיר גמלא ברמת הגולן, שבדומה למעמדה של יודפת בגליל הייתה העיר המרכזית היהודית הגולן. היא נפלה בידי אותו צבא רומאי, כחלק מאותו המרד, בהשתלשלות אירועים דומה.

ממצאים בשטח

שרידים מהישוב:

בשטח יודפת נמצאו מערות רבות, ביניהן מערת בית-הבד, מקוואות טהרה, ובור מים. מערת בית הבד במערה זו רואים את שרידי המפרכה שבה ריסקו תושבי יודפת בימים שלווים את הזיתים ליצירת שמן זית.

שרידים מהמלחמה:

בחפירות נמצאו סוללת מצור רומית מצפון לישוב, אבני בליסטראות, אבני קלע, ראשי חיצים, חומת סוגרים, מערת בית בד, וחלקי סנדלים.

לסיכום: יודפת היא אחת מחלקי הפאזל מהישובים היהודים העתיקים של הגליל, חלק מהישובים שמרדו בפועל נגד הצבט הרומי ונחרבו על ידו. 
אתם מוזמנים ללמוד, לטיל , להתרגש ולהתחבר לעברנו בארץ ישראל, עבר גדול ומפואר שממנו יצאה בשורת האחדות לכל רחבי העולם.

כיף בישראל - המשיכו ליהנות.

שבילים מוסדרים בתל יודפת

מועצה אזורית משגב

בשנות השמונים הוחלט להקים ישובים באזור זה של הגליל. המדינה אישרה הקמת ישובים הם התמקמו בעיקר בראשי הרים מכיוון שלא היה מקום אחר ונקראו מצפים. כך לאחר 2000 שנה עלה על הקרקע ישוב בשם יודפת הממוקם ממול לתל ויש בו פארק קופים מקסים להנאת הילדים, ומתחם עם בתי קפה וחנויות מקסים בכניסה לישוב שפתוח גם בשבת.

 עץ עתיק בתל יודפת

אדמה עתיקה העוטפת את תל יודפת